Eccl 1:1 פתגמי נבואה דאיתנבי קהלת הוא שלמה בר דוד מלכא דהוה בירושלם׃
Eccl 1:2 כד חזא שלמה מלכא דישראל ברוח נבואה ית מלכות רחבעם בריה דעתיד לאיתפלגא עם ירבעם בר נבט וית ירושלם ובית מקדשא דאינון עתידין למיחרב וית עמא בית ישראל דאינון עתידין למגלי אמר במימריה הבל הבלין עלמא הדין הבל הבלין כל מא דטרחית אנא ודוד אבא כולא הבלו׃
Eccl 1:3 מא מותר אית לאינש בתר דימות מן כל טורחיה דהוא טרח תחות שימשא בעלמא הדין אילהין למעסק באוריתא לקבלא אגר שלים לעלמא דאתי קדם מרי עלמא׃
Eccl 1:4 אמר שלמה מלכא ברוח נבואה דרא טבא דצדיקיא אזיל מן עלמא בגין חובי דרא בישא דרשיעיא דעתידין למיתי בתריהון וארעא לעלמי עלמין קיימא לסוברא פורענותא דאתי על עלמא בגין חוביהום דבני נשא׃
Eccl 1:5 וידנח שימשא ביממא מסטר מדינחא ועאיל שמשא לסטר מערבא בליליא ולאתריה שחיף ואזיל אורח תהומא ודנח למחר מאתר דהוא דנח מתמן מאיתמלא׃
Eccl 1:6 אזיל כל סטר דרומא בליליא ומחזר לסטר צפונא בליליא אורח תהומא מחזר מחזר ואזיל לרוח עיבר דרומא בתקופת ניסן ותמוז ועל סחרנוי תייב לרוח עיבר צפונא בתקופת תשרי וטבת נפיק מחרכי מדינחא בצפרא ועייל לחרכי מערבא ברמשא׃
Eccl 1:7 כל נחליא ומבועי מיא אזלין ונגדין למי אוקיאנוס דמסחר לעלמא כגושפנקא ואוקיאנוס ליתוי מתמלי ולאתרא דנחליא אזלין ונגדין תמן אינון תייבין למיזל מצינורי תחומא׃
Eccl 1:8 כל פתגמיא דעתידין למיהוי בעלמא אישתלהין בהון נביאיא קדמייתא ולא יכילו למשכח סופיהום ברם הכי לית ליה רשו לגבר למללא מא דעתיד למיתי בתרוי ולא יכילא עיינא למחזי כל מא דעתיד למיהוי בעלמא ולא יכילא אודנא לאיתמלאה מלמשמע פתגמי כל דיירי ארעא׃
Eccl 1:9 מא דהוה מן קדמת דנא הוא דעתיד למהוי בתר כן ומא דאיתעביד מן קדמת דנא הוא דעתיד לאיתעובדא עד סוף כל דיירי עלמא ולית כלום פתגם חדת בעלמא הדין תחות כל שימשא׃
Eccl 1:10 אית פתגם דיימר אנש חזה דין פתגם חדת הוא כבר הוה לעלמיא ביומי דריא דהוו לקדמנא׃
Eccl 1:11 לית דוכרנא לדריא קדמייא ואף לבתריא דעתידין למהוי ולא יהא להום דוכרנא עם דרייא דיהון ביומי מלכא משיחא׃
Eccl 1:12 כד הוה שלמה מלכא יתיב על כורסי מלכותא איתגס ליביה לחדא על עותריה ועבר על גזירת מימרא דייי וכנש סוסוון ורתיכין ופרשין סגיאין וצבר כספא ודהבא לחדא ואיתחתן בעממין נוכראין מן יד תקיף רוגזא דייי עילווי ושדר לותיה אשמדאי מלכא דשידי וטרד יתיה מן כורסי מלכותיה ונטל גושפנקיה מן ידיה בגין דיהך מטלטל וגלי בעלמא לאוכחותיה והוה מחזר בכל פילכי וכרכי ארעא דישראל בכי ופגן וכן אמר אנא קהלת דהוה שמי מתקרי שלמה מן קדמת דנא הויתי מלכא על ישראל בירושלם׃
Eccl 1:13 ומסרית ית ליבבי למתבע אולפן מן קדם ייי בזמן דאיתגלי לי בגבעון לאללותי ולמשאל יתי מאן אנא צבי מיניה ואנא לא תבעית מיניה אילהין חוכמתא למידע בין טב לביש וסוכלתנו על כל מא דאיתעביד תחות שימשא בעלמא הדין וחזית דכל עובדי בני אינשא חייבא גוון ביש די יהב ייי לבני אינשא לאיסתגפא ביה׃
Eccl 1:14 חמיתי ית כל עובדי בני נשא דאיתעבידו תחות שימשא בעלמא הדין והא כולא הבלו ותבירות רוחא׃
Eccl 1:15 גבר דסריבן אורחתיה בעלמא הדין ומית בהון ולא הדר בתיובתא לית ליה רשו לאיתקנא בתר מותיה וגבר חסיר מן אוריתא ופיקודיא בחיוי בתר מותיה לית ליה רשו לאיתמנאה עם צדיקייא בגינתא דעדן׃
Eccl 1:16 מללית אנא בהרהור ליבבי אנא הא אסגיתי ואוסיפית חוכמתא על כל חכימיא דהוו קדמי בירושלם וליבבי חזא סגיעות חוכמתא ומנדעא׃
Eccl 1:17 ויהבית ליבבי למידע חוכמתא וחולחולתא דמלכותא ומנעא וסוכלתנו בחנית למידע דאוף דין הוא תבירות רוחא לגבר דמשתדל למשכח יתהום׃
Eccl 1:18 ארום גבר די מסגי חוכמתא כד יחוב ולא יתוב בתיובתא מסגי רגז קדם ייי ודי מוסיף מנדעא וימות בטליותיה מוסיף כאב ליבא לקריבוי׃