2Sm 6:1 א ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף
2Sm 6:2 ב ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה--להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו
2Sm 6:3 ג וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה
2Sm 6:4 ד וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון
2Sm 6:5 ה ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים
2Sm 6:6 ו ויבאו עד גרן נכון וישלח עזה אל ארון האלהים ויאחז בו--כי שמטו הבקר
2Sm 6:7 ז ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים
2Sm 6:8 ח ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה
2Sm 6:9 ט וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה
2Sm 6:10 י ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה--על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדם הגתי
2Sm 6:11 יא וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי--שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו
2Sm 6:12 יב ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד--בשמחה
2Sm 6:13 יג ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה--ששה צעדים ויזבח שור ומריא
2Sm 6:14 יד ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד
2Sm 6:15 טו ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר
2Sm 6:16 טז והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה
2Sm 6:17 יז ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים
2Sm 6:18 יח ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות
2Sm 6:19 יט ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו
2Sm 6:20 כ וישב דוד לברך את ביתו {ס} ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים
2Sm 6:21 כא ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה
2Sm 6:22 כב ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה
2Sm 6:23 כג ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד--עד יום מותה {פ}
2Sm 6:2 ב ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה--להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו
2Sm 6:3 ג וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה
2Sm 6:4 ד וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון
2Sm 6:5 ה ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים
2Sm 6:6 ו ויבאו עד גרן נכון וישלח עזה אל ארון האלהים ויאחז בו--כי שמטו הבקר
2Sm 6:7 ז ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים
2Sm 6:8 ח ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה
2Sm 6:9 ט וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה
2Sm 6:10 י ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה--על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדם הגתי
2Sm 6:11 יא וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי--שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו
2Sm 6:12 יב ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד--בשמחה
2Sm 6:13 יג ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה--ששה צעדים ויזבח שור ומריא
2Sm 6:14 יד ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד
2Sm 6:15 טו ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר
2Sm 6:16 טז והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה
2Sm 6:17 יז ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים
2Sm 6:18 יח ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות
2Sm 6:19 יט ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו
2Sm 6:20 כ וישב דוד לברך את ביתו {ס} ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים
2Sm 6:21 כא ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה
2Sm 6:22 כב ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה
2Sm 6:23 כג ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד--עד יום מותה {פ}